#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סד. 1 ניטלים, נגררים ונזרקים, האם הם כטומאה צפה?<p dir=""rtl"">באיזו טמאה מטהרים בטומא צפה?</p>"	"ניטלים ונגררים - כמונחים, נזרקים - כטומאה צפה וספקן טהור.<p dir=""rtl"">לא טהרו בספק טומאה צפה אלא בטומאת מגע אבל המאהיל על המת וכן דבר המטמא מלמעלה כלמטה הינו זב וזבה טמא. (לגרסתנו בהמשך הסוגיא וכן דעת תוס' מת בספק מטמא באהל אבל לא במגע. לרבמ&quot;ם וכן הגיה הגר&quot;א לא אמרו אלא בטומאת שרץ בלבד, אבל מת וזב זובה לעולם טמאים בספק טומאה צפה.)</p>"	נזיר סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. 2 מת (ולהגר&quot;א שרץ) בכלי וכלי צף ע&quot;פ המים, מת ע&quot;ג שרץ (ולהגר&quot;א שרץ ע&quot;ג מת), שרץ ע&quot;ג נבלה, שרץ ע&quot;ג שרץ, שרץ ע&quot;ג נבלה שנמוחה, שרץ ע&quot;ג שכבת זרע, שרץ ע&quot;ג מי חטאת, האם הוי כטומאה צפה ומה צדדי הספק?	"בעי רמי בר חמא: מת בכלי וכלי צף ע&quot;ג מים - האם אזלינן בתר המת (או השרץ) והוא נח, או בתר הכלי והוא צף.<p dir=""rtl"">את&quot;ל בתר כלי אזלינן, הסתפק במת ע&quot;ג שרץ - האם כיון שזה טומאת מת וזה טומאת שבעה זה כבכלי, או כיון ששניהם טומאה הכל כטומאה סמיכתא.</p><p dir=""rtl"">את&quot;ל שזה כמונח בכלי, הסתפק ע&quot;ג נבלה - כיוןן ששניהם שווים לטומאת ערב כטומאה סמיכתא, או שיש לחלק ששרץ טומאתו בכעדשה ונבלה בכזית.</p><p dir=""rtl"">שרץ ע&quot;ג שרץ&nbsp;&nbsp;- אפ' שהם טומאה אחת הסתפק כיון שהם מופסקים יחשב העליון כצף.</p><p dir=""rtl"">ע&quot;ג נבלה שנימוחה - הסתפק האם כיון שנימוחה היא עצמה כמשקה, או שעדין אוכל היא.</p><p dir=""rtl"">את&quot;ל שהיא עדין אוכל הסתפק ע&quot;ג שכבת זרע - האם נחשב אוכל כיון דמתעקרא.</p><p dir=""rtl"">את&quot;ל שנחשב אוכל, הסתפק במי חטאת - ולא נפשט.</p>"	נזיר סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד: נזיר ועושה פסח שנטמאו בשביעי שלהם בטומאת התהום האם סותרים או לא?	למסקנא מודים רב המנונא ורבא: אם הוא עדין מחסור מעשה של תגלחת או טבילה הרי הוא בחזקת טמא וסותר בטומאת התהום. אבל אם כבר טבל אף דבעי הערב שמש שימשא ממילא ערבא, והרי הוא כטהור ואינו סותר, [אביי בתחילה לא הסכים עם סברא זו דשמשא ממילא ערבא וחזר בו].	נזיר סד:		
